ברוך ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

כללי

1.התובעת 1 (להלן: גברת ברוך), ילידת 1953, גמלאית. התובעת 2 (להלן: גברת ביטון), ילידת 1981, נפגעו בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 19.12.08 בזמן שגברת ברוך נהגה ברכב מספר רישוי 77-297-29 (להלן: הרכב) שהשימוש בו בוטח על ידי הנתבעת. גברת ביטון היתה נוסעת ברכב וישבה במושב שליד הנהג. אירוע זה ייקרא להלן: התאונה.

אין מחלוקת כי האירוע נכנס בגדר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) וכי קיים כיסוי ביטוחי. המחלוקת נעוצה בשאלת גובה הנזק בלבד, ובתוך כך, האם נגרם לתובעות "נזק גוף" במובן המונח בסעיף 1 לחוק הפיצויים.

2.הצדדים הסכימו כי אכריע בתובענה בדרך הקבועה בסעיף 4ג לחוק הפיצויים על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם בעל פה.

3.לטענת הנתבעת, בתאונה נגרם לתובעות נזק קל ביותר עד אשר מתחייבת הקביעה כי עסקינן בנזק של מה בכך, אשר אינו בבחינת "נזק גוף".

לדבריה, חרף ניסיונותיה של גברת ברוך להאדיר את נזקיה (בין היתר על ידי הזמנת אמבולנס שלא לצורך והצגת אישורי אי-כושר, אף כי במועד התאונה לא עבדה) לא עלה הדבר בידיה. בנוגע לגברת ביטון טענה הנתבעת כי לאחר התאונה נזקקה אמנם לטיפולים רפואיים ברם היה זה מחמת היותה בהריון, ללא קשר לתאונה הנדונה.

4.אין לקבל טענה זו. אמנם נכון, למזלן הטוב של התובעות, הן לא נפגעו באורח משמעותי. עם זאת, אין לומר כי המדובר בפגיעה של מה בכך.

גברת ברוך נפגעה בתאונה נוספת לפני התאונה הנדונה ולאחריה השמיעה תלונות דומות לאלה שהעלתה כעת. ואולם, עצם מעורבותה בתאונה קודמת אינה מביאה בהכרח למסקנה לפיה לא נגרם נזק גוף בתאונה הנדונה ולא מן הנמנע שבעטיה של האחרונה החמירה, ולו זמנית, מצב חולני קיים. למותר לציין כי בחדר המיון התלוננה גברת ברוך על רגישות בעמוד השדרה, הצווארי והמתני, ותלונה דומה הושמעה בפני אורטופד קופת חולים.

גם העברתה לחדר המיון באמבולנס אינה מעידה על ניסיון להאדרת נזקים. גברת ברוך מוכרת כחולת סוכרת (במקום התאונה נמדדה רמת סוכר גבוהה למדיי) ואין לשלול אפשרות שזו הסיבה מדוע לא הגיעה בכוחות עצמה לבית החולים.

בנוגע לגברת ביטון אשר במועד התאונה היתה הרה, אך טבעי כי עיקר תשומת הלב תופנה למצב העובר, מה גם שבחדר המיון התלוננה על כאבי בטן בגינם אף ניתן לה טיפול רפואי.

התובעת 1

5.למקום התאונה הוזמן אמבולנס אשר העביר את גברת ברוך לחדר המיון של בית חולים בני ציון בחיפה, שם התלוננה על כאבים בגב התחתון ובצוואר. בבדיקה לא נמצאו ממצאים חולניים והיא שוחררה בהמלצה לשימוש במשככי כאבים לפי הצורך, מנוחה למשך שלושה ימים ומעקב אצל הרופא המטפל. בהמשך פנתה לרופא משפחה בקופת חולים אשר המליץ על בדיקת צפיפות עצם והפנה אותה לאורטופד מומחה. האחרון הפנה אותה לקבלת טיפול פיסיותרפי ברם אין עדות שנזקקה לו. בידי גברת ברוך אישורי אי-כושר למשך שלושה עשר ימים (מיום התאונה ועד ליום 31.12.08).

כאמור, במועד התאונה היתה גברת ברוך גמלאית. עיקר נזקה הנו אפוא בלתי ממוני. כן יש להביא בחשבון הוצאות שנגרמו לה לצרכי נסיעה או קבלת טיפול רפואי. נוכח קולת הפגיעה אין להניח שגברת ברוך נזקקה לעזרת הזולת כלל או החורגת מזו המושטת ברגיל לבן משפחה חולה.

6.על יסוד האמור לעיל פסיקת פיצוי בסך של 5,000 ₪ הולם בנסיבות. סכום זה הנו מעבר להוצאות רפואיות למוסדות רפואיים (לרבות מגן דוד אדום), שתשולמנה על ידי הנתבעת ישירות.

התובעת 2

7.ממקום התאונה הועברה גברת ביטון לחדר המיון בבית חולים בני ציון בחיפה. בבדיקה נמצאה רגישות בבטן. נבדקה על ידי גינקולוג, שלא מצא ממצא חולני. גברת ביטון שוחררה לביתה בהמלצת מנוחה למשך שבוע ימים. לאחר התאונה המשיכה גברת ביטון במעקב אצל רופא נשים, ומהתיעוד הרפואי אין למצוא קשר סיבתי בין התפתחות ההריון (שהיתה תקינה) לבין התאונה.

8.במועד קרות התאונה עבדה גברת ביטון בבנק הפועלים בע"מ. אף כי לטענתה נעדרה בעטיה של התאונה כחודשיים ימים, אין למצוא תיעוד רפואי התומך בטענתה זו. אף כי בעת שחרורה מחדר המיון הומלץ על שבעה ימי מנוחה, עולה מעיון בתלוש משכורת חודש דצמבר 2008 (חודש התאונה) כי נזקפו לחובתה שלושה ימי מחלה בלבד. גברת ביטון השתכרה כ-3,700 ₪ בחודש, כך שהפסדיה היו בלתי משמעותיים. גם במקרה של גברת ביטון, אין ראיה כי נזקקה לעזרת הזולת בכלל או כזו החורגת מהעזרה המושטת ברגיל לבן משפחה חולה.

9.על יסוד האמור לעיל, פיצוי בסך של 4,000 ₪ הולם בנסיבות. סכום זה הנו מעבר להוצאות הרפואיות, כאמור בסעיף 6 דלעיל.

סוף דבר